עינויים!

עינויים!
המשטרה, השב"כ, בית המשפט – ואפילו אנשי ציבור ורבנים.
מגבים עינויים!
למי אתם חושבים?
רק ליהודים.
אבל לא לבוגדים. לא למרגלים.
לא לשונאי ישראל.
רק למי שנאמן לארץ ישראל.
ובפרט, אם זה בני נוער.
אומרים "נוער הגבעות", ובזה סותמים את פיהם של כל המתנגדים.
ואם מישהו נגד עינויים?
הוא יכול לדבר נגד.
אבל האם הוא יכול לעשות זאת בלי להביע מילת התנצלות והסתייגות מהילדים הצדיקים עליהם הוא בא להגן?
להרבה אנשים זה קשה.
למה? עלולים לחשוב שהוא גם כזה?
ממי אתם מתביישים?
והתורה אומרת "כל אלמנה ויתום לא תענון".
מה, רק אלמנה ויתום אסור לענות?
אם אני מענה מישהו שהוא לא יתום אז זה בסדר?
אם היא לא אלמנה אז אפשר לענות אותה?
ברור ופשוט, שהאיסור לא מוגבל אליהם.
חז"ל מבארים, שעצם האיסור אמור להיות ברור לנו – אבל לפעמים בכל זאת צריך לומר לא לענות אנשים מסוימים.

אנשים שמתקשים להגן על עצמם.
אנשים שהאוירה הציבורית משדרת, שזה לא נורא לענות אותם.
הם גם ככה לא יתקוממו. הם רק ילדים. אין להם גב פוליטי.
מי שמענה אותם חושב לעצמו – לא יקרה לי שום דבר.
אבל הקדוש ברוך הוא מבטיח.
תיזהרו לכם!
אתם חושבים שתוכלו לענות אותם, ולא יקרה שום דבר?
"אם ענה תענה אותו – כי אם צעוק יצעק אלי – שמוע אשמע צעקתו".
אני אישית מתערב לטובתו!
אוי למי שלוקח חלק בעינויים!
אוי למי שמגבה את המענים!
ריבון העולמים בכבודו ובעצמו מתערב לטובת המעונים!
וכל מי שסייע לעינויים. וכל מי שעודד את המענים.
וכל מי שניסה בעבר ומנסה גם היום, להשתיק את מי שפועל נגד העינויים –
לא יינקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *