זכרון בצלאל – הרב שריה דבליצקי

לפני שתים עשרה וחצי שנה, כשלמדתי הלכות אבלות, נתקלתי באוצר החכמה בספר "זכרון בצלאל" מאת הרב שריה דבליצקי.
ספר שלם, ארוך, יסודי, מקיף וממצה, העוסק בסימן אחד בשולחן ערוך – הסימן העוסק בהלכות קריעה (יורה דעה סימן שמ).
ספר שנכתב על ידו לעילוי נשמת אביו.
התפעלתי מאוד מן הדברים, וקראתי חלקים נרחבים בספר.
לא היה לי את הספר במקום נגיש אלי, אז הדפסתי לי אותו מתוך אוצר החכמה.
כשעברנו דירה ליצהר, שמחתי לראות את הספר בספריית בית הכנסת.
(אחר כך מה שהדפסתי לי כבר נשרף, כשהבית שלי נשרף).

בחודש האחרון, עסקתי שוב בנושא הקריעה, במסגרת "דורשי המקדש".
שוב קראתי חלקים נרחבים בספר, בפרט בנוגע למה שקשור לקריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש – והתעמקתי בדברים שונים הכתובים שם, בהשוואה לדבריהם של פוסקים אחרים.
ראיתי שבנושאים אלו הוא כתב יותר מכל אדם אחר שנתקלתי.
פרט מאשר לספר "זכרון בצלאל", הוא הרחיב על כך בשני חיבורים נפרדים "אחר כתלנו", "משוש כל הארץ".

בשבוע שעבר עליתי להר הבית, אחרי יותר משלושים יום שלא הייתי בירושלים –
וקרעתי על המקדש ועל ירושלים.
ביום ששי שלחתי למנויים שלי את החוברות בהם כתבתי בהרחבה על הקריעה על ירושלים והמקדש.
את השיעור הקבוע שלי בשבת אחרי ותיקין, העברתי זה שבוע שלישי בנוגע לקריעה –
שבת אחת העברתי על הקריעה על ערי יהודה, שבת שניה על הקריעה על ירושלים, ובשבת זו העברתי שיעור בנוגע לפרטי דיני הקריעה.
בשיעור זה הצגתי בפני הנוכחים את ספרו של הרב דבליצקי, זכרון בצלאל.
כמובן שלא ידעתי, כי בליל שבת הרב דבליצקי כבר הלך לעולמו.

אחרי שבת שמעתי על כך, ולקחתי את החולצה בה קרעתי על ירושלים והמקדש, והוספתי בה קרע על הרב דבליצקי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *