מהפכת לימודי המקדש של דורשי המקדש

יש בארץ כמה כוללים ללימוד קדשים.

 

האברכים לומדים בעיון מסכתות כמו זבחים ומנחות,

עם פירושי רש"י ותוספות, ועם ההכרעות של הרמב"ם.

 

ישנם גם רבנים שכתבו פירושים על הגמרא במסכתות הללו,

או על ספרי הרמב"ם של העבודה והקרבנות.

 

לכאורה נראה, שיש כאן הכנה רצינית לבנין המקדש.

ההכנה הכי טובה, היא הלימוד. לדעת מה לעשות.

 

אולם בכל זאת כנראה, שיש משהו שחסר בכל הלימודים הללו.

כי אם אנחנו נשאל שאלות הלכתיות מעשיות, בנוגע לעלייה להר הבית,

בנוגע לחידוש עבודת הקרבנות או בנוגע לבנין המקדש בימינו –

האם כל מי שלומד קדשים, יוכל לתת לנו תשובות ברורות?

 

האם אברך בכזה כולל –

או אפילו רב שכתב פירוש על הגמרא או על הרמב"ם,

יוכל תמיד לומר לנו אם ההלכה היא כדעת הרמב"ם או כדעת החולקים עליו?

והאם אפשר לקחת דברים שהוא כתב בדרך פירוש,

ולהחליט שזו ההלכה למעשה כמותה יש לנהוג?

 

ובוודאי שהלימוד של כל הכוללים הוא חשוב.

אבל האם הלימוד בכל המקומות הללו הוא באמת בשביל להגיע למסקנות מעשיות –

או שמא הלומדים לא כל כך מחפשים להגיע לכאלו מטרות.

לפעמים אני חושב, שבמידה מסוימת יש כאן השקטת מצפון.

אנחנו עוסקים בענייני הקרבנות.

הגאולה כן חשובה בשבילנו.

 

כי חשוב ללמוד ולעסוק בכל חלקי התורה.

ואפשר לפתוח מסכת זבחים ולהתעמק בסוגיה הראשונה –

על הקרבנות שנשחטו לשמן, מתי הם כשרים ומתי לא.

ויש המון סוגיות, שלכל אחת חשיבות משלה.

 

אבל בשביל להתכונן ולדעת מה לעשות –

צריך קודם כל לעסוק בשאלות ההלכתיות המעשיות.

וכשאני מתכוון לשאלות ההלכתיות המעשיות,

אני בהחלט מתכוון לשאלות הנוגעות לעלייה להר הבית.

(כמו גם לשאלות הנוגעות לחידוש העבודה ובנין הבית).

 

כי אם אנחנו רוצים להיות רציניים בהכנותינו לגאולה –

אז אנחנו צריכים להיכנס לעובי הקורה,

בכל סוגיה וסוגיה עם השלכות מעשיות,

ולבדוק היטב הדק הדק היטב,

את כל הצדדים העומדים לפנינו.

 

ואנחנו ניגשים לבירורים ההלכתיים – בלי דעות מוקדמות.

מתוך רצון להגיע לחקר האמת, בלי להיות מושפעים ממה שאמר אף אחד.

אנחנו מביאים את המקורות ההלכתיים, החל מהמקורות היסודיים,

ועד לדברי אחרוני אחרונים – למרות שברור לנו,

שיש גדולי תורה שאומרים אחרת.

כי אין משוא פנים בתורה. ואנחנו בודקים כל דבר שנכתב,

האם הוא מתאים למקורות או לא.

 

ובשביל שהלימוד יהיה ברור,

אנחנו מביאים חוברת מקורות, שכולם יכולים לראות על מה הדעות השונות מתבססות.

ואנחנו מעלים את השאלות ומתרצים את התירוצים, על מנת להסביר את כל הצדדים.

וכשיש לנו שאלות שאין לנו תירוצים עליהם, אנחנו מציינים זאת.

 

אנחנו לא מסתירים מקורות.

לא מסתירים סברות.

מנסים לחתור להכרעה הנכונה – תוך הבנה,

שההכרעה שלנו לא בהכרח תהיה מוסכמת – אבל היא בהחלט תהיה מבוססת.

 

וההכרעות מתפרסמות בתור קובץ נפרד – מדריך מעשי.

ובמדריך זה ניתן לראות כיצד היא ההלכה למעשה, על פי הבירורים שנעשו.

 

ואני יודע שאני לא היחיד שחוקר דברים הנוגעים להר הבית ולמקדש.

אבל אני לא מכיר עוד מישהו שמפרסם בהרחבה רבה דברים כאלו בקביעות –

עם נושא ממוקד באופן ברור, תוך קביעת תאריך יעד לא רחוק שיש לעמוד בו –

בכל ראש חודש מחדש.

 

ולא כל מי שמנוי קורא את כל מה שנכתב.

אבל כל מי שמנוי הוא דורש מקדש.

המקדש חשוב בעיניו, וחשוב לו להיות חלק מהמהלך החדש הגדול.

 

ועכשיו בכל ראש חודש, יש חג חדש.

כי אנחנו מתקדמים בדרישת המקדש.

בכל ראש חודש, יוצאות לאויר העולם עוד כמה חוברות.

בכל ראש חודש מתבררות נקודות חשובות ומעשיות.

בכל ראש חודש אנחנו הרבה יותר קרובים לגאולה, מאשר היינו עד היום.